ארגון ציוני אמריקה מביע זעזוע : אובמה מגנה בנייה חוקית בהיקף מזערי בשילה

הממשל הביע "דאגה" בלבד לנוכח הטרור האיראני כלפי יהודים; מתעלם מתמיכת הרשות הפלסטינית בטרור נגד יהודים; שולח איום מרומז שלא יטיל וטו על החלטות נגד ישראל באו"ם

חזרה לדף הקודם

מורטון קליין, נשיא ארגון ציוני אמריקה, פרסם את ההודעה הבאה:

ממשל אובמה שבר שיא חדש של שפל ב-5.10.16, כשדוֹבר מחלקת המדינה, מארק טונר, פרסם "גינוי חריף" לישראל על כך שאישרה תכניות לבניית 98 יחידות דיור ביישוב שילה שבשומרון, והשמיע טענה כוזבת ולפיה בנייה זו מהווה "התנחלות חדשה רבת-משמעות בגדה המערבית." טונר איים גם במרומז שאובמה עלול לשקול מחדש את מדיניות הווטו שארה"ב מטילה על החלטות נגד ישראל במועצת הביטחון של האו"ם אף כי באותה נשימה אמר שאין שינוי במדיניות: "אשר למועצת הביטחון של האו"ם וכל פעולה באו"ם, עמדתנו לא השתנתה. אכן, אנו תמיד מודאגים מהחלטות חד-צדדיות ... שמתקבלות באו"ם, ותמיד נתנגד להחלטות מסוג זה ... אבל בכוונתנו לבחון היטב את מעורבותנו, אם וכאשר נגיע לנקודה הזאת, ואנו מתכוונים לקבוע מהי הדרך היעילה ביותר לקידום המטרה שכולנו טוענים לפחות שאנו שותפים לה, והיא משא ומתן להשגת הפתרון של שתי מדינות." ("אישור התנחלות חדשה בגדה המערבית," הודעה לעיתונות, מארק טונר, מחלקת המדינה של ארה"ב, 5.10.2016).

לעומת זאת, בתגובה לטרור הרצחני של איראן, ולדיכוי זכויות האדם שם, מחלקת המדינה של אובמה לא הביעה אלא "דאגה," ושחררה את ההצהרה הבאה: "אני יכול להבטיח לכם שהממשל שותף לדאגתכם בנוגע למעשים של איראן ... כולל פעילותה המערערת את היציבות במזרח-התיכון, דיכוי זכויות האדם באיראן, תמיכתה בארגוני

טרור כגון חיזבאללה ... ותכנית הטילים הבליסטיים שלה."

---

כשהערבים דחו את החלטה 181 של האו"ם - תכנית החלוקה ולפיה יוקמו מדינה יהודית ומדינה פלסטינית ערבית, חזרו שטחי יהודה ושומרון מבחינה משפטית לידי המדינה היהודית, וזאת בהתאם להסכמים בין-לאומיים מחייבים שקדמו לכך.

---

"הדירות בשילה יספקו דיור חלופי ליהודים המיועדים לגירוש מבתיהם בעמונה שבשומרון. שילה ממוקמת בסמוך לשילה המקראית, עיר חשובה בהיסטוריה היהודית. שם קבע יהושע בן-נון את אוהל מועד לפני 3,500 שנה, ושם שכן המשכן במשך 350 שנה, והעיר מוזכרת מספר פעמים בתנ"ך. שילה הוקמה מחדש ב-1979, וגרים בה 4,000 תושבים. ר' ברוכים הבאים לשילה, Israel Breaking News, 2015.

בתגובה מסר משרד החוץ הישראלי הסבר מדויק בזו הלשון:

"98 יחידות הדיור שבנייתן אושרה בשילה אינן מהוות 'התנחלות חדשה'. המבנים ייבנו על אדמת מדינה בשטח הקיים של שילֹה ולא ישנו את הגבול המוניציפלי של היישוב ... המכשול האמתי לשלום אינו 'ההתנחלויות' אלא סירובם המתמשך של הפלסטינאים להכיר במדינת ישראל."("ישראל דוחה את הביקורת של מחלקת המדינה," ערוץ 7, 6.10.2016.)

ארגון ציוני אמריקה מציין כי הממשל האמריקאי מתעלם גם מהעובדה שראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, מסרב לשאת ולתת עם ישראל, ומכך שהרשות הפלסטינית דחתה הזדמנויות רבות לניהול מו"מ על הקמת מדינה פלסטינית. במקום זאת, עבאס והרשות הפלסטינית מקדמים, משבחים ומממנים רצח של יהודים חפים מפשע. הרשות הפלסטינית ופת"ח ממשיכים לשלם למחבלים פנסיה ולתגמל אותם ואת משפחותיהם של רוצחי יהודים חפים מפשע: הפנסיה גבוהה יותר ככל שהם מצליחים לרצוח מספר רב יותר של יהודים. הרשות הפלסטינית ממשיכה גם לקרוא בתי ספר, רחובות, קבוצות ספורט ומחנות על שמם של רוצחי יהודים חפים מפשע.

הגינוי חסר היסוד של ממשל אובמה את ישראל בגלל בנייתן של כמה דירות מופיע כעת בדף הראשון של אתר מחלקת המדינה של ארה"ב, בעוד שאין שם כל אזכור למאבק בדאע"ש או בטרור האסלמי, וזאת למרות העובדה שבשבוע שעבר בלבד נרצחו עשרות רבות של אנשים חפים מפשע על ידי טרוריסטים אסלמיים.

נשיא ארגון ציוני אמריקה, מורטון קליין, הוסיף כי "הגינוי החריף של מר טונר והדיבורים המאיימים על כך שארה"ב שוקלת מחדש את מדיניות הטלת הווטו על החלטות נגד ישראל במועצת הביטחון אינם אלא מאששים את ההטיה של ממשל אובמה נגד ישראל, את דאגתו מכך שיהודים בונים את בתיהם וחיים בלב-לבה של ארץ התנ"ך – שהיא ארצו של העם היהודי מבחינה משפטית והיסטורית; לעומת זאת, מזניח הממשל האמריקאי את הטיפול בתמיכה המעשית שהרשות הפלסטינית בראשות מחמוד עבאס מעניקה לטרור, אינו מתייחס להתנהגותה של הרשות הפלסטינית הפוגעת בשלום, ומזניח את הטיפול בטבח העם המתמשך בסוריה.

"חשוב לציין גם שתביעת הבעלות של ישראל על יהודה ושומרון היא בעלת התוקף החזק ביותר מבחינה משפטית, דתית, פוליטית והיסטורית.

"שטחי יהודה ושומרון (הגדה המערבית) הוקצו לטובת התיישבות יהודית בוועידת סן רמו שנערכה ב-1920. החלטה זו, המעוגנת במנדט על ארץ ישראל שחבר הלאומים הפקיד בידי בריטניה זמן קצר לאחר מכן, מעולם לא בוטלה על ידי הסכם בין-לאומי מחייב כלשהו. להפך, ההחלטה אושררה בסעיף 80 של אמנת האומות המאוחדות.

"מדינות ערב דחו את החלטת עצרת האו"ם על תכנית החלוקה ב-1947 שקראה להקמת מדינה ערבית ומדינה יהודית בשטחי המנדט הבריטי. כתוצאה מכך, לא נחתם מעולם הסכם על הקמת מדינה ועל גבולותיה. ירדן פלשה ליהודה ושומרון ולמזרח ירושלים באופן בלתי חוקי וסיפחה אותם בין השנים 1967-1948. ב-1967ישראל חזרה לשטחים אלה וכבשה אותם מירדן במלחמת מגן. ב-1988 ירדן ויתרה רשמית על תביעתה לבעלות על השטחים האמורים.

"כשהערבים דחו את החלטה 181 של האו"ם - תכנית החלוקה ולפיה יוקמו מדינה יהודית ומדינה פלסטינית ערבית, חזרו שטחי יהודה ושומרון מבחינה משפטית לידי המדינה היהודית, וזאת בהתאם להסכמים בין-לאומיים מחייבים שקדמו לכך.

"בהיעדר הסכם שלום, שטחי יהודה ושומרון יכולים לחזור באופן חוקי לידי המדינה היהודית על סמך סעיף 80 של החלטת חבר הלאומים או, לכל הפחות, יש לראות בהם שטח בין-לאומי שאינו שייך לאף מדינה.

"לפיכך, ישראל אינה 'כובשת או מתנחלת' ביחס לאדמות של ערבים; ישראל יכולה באופן חוקי להתיר ליהודים לחיות, ולבנות בתים ויישובים בשטח זה, שאותו יש לה מלוא התוקף לתבוע מבחינה חוקית, היסטורית, דתית, ופוליטית.

"הסכמי אוסלו אינם אוסרים על ישראלים להתגורר ולבנות בשטחים אלה; להפך, הסכמי אוסלו קבעו מה הם האזורים שבשליטה ישראלית ובשליטה ערבית, ובהם ישראלים וערבים, בהתאמה, מורשים לבנות. בהסכמי אוסלו נקבע גם שנושא זה נכלל בין הסוגיות שיידונו בין הצדדים עצמם במשא-ומתן על הסדר הקבע, וכי ישראל רשאית לתבוע את זכותה להתיר לאזרחיה לחיות ולבנות בשטחים אלה עד שיושג הסכם שלום.

"ישראל חתרה פעם אחר פעם למשא ומתן ישיר עם הרשות הפלסטינית ללא תנאים מוקדמים. הרשות הפלסטינית היא שסירבה במשך שמונה שנים להידברות כלשהי עם ישראל, מלבד שתי פגישות שהתקיימו תוך שבוע אחד לפני שש שנים.

"יתרה מזאת, היישובים היהודיים ביהודה ושומרון מהווים פחות מ-2% מהשטח הנדון, ואינם תופסים את מקומם של היישובים הערביים."

לקריאה נוספת

חזרה לדף הקודם

#חדשות