פרופ' יוג'ין קונטורוביץ', מומחה נודע לדין בינלאומי, הדגיש באירוע של ארגון ציוני אמריקה:

חזרה לדף הקודם

יש לישראל זכות לריבונות בירושלים וביהודה ושומרון

פרופ' יוג'ין קונטורוביץ'

נשיא ארגון ציוני אמריקה (ZOA) מורטון קליין פרסם את ההודעה הבאה לעיתונות:

אחד המומחים המובילים בעולם לדין בינלאומי וחוקתי, פרופ' יוג'ין קונטורוביץ' מבית הספר למשפטים של Northwestern University

פרופ' יוג'ין קונטורוביץ' בארה"ב, הדגיש שחשוב להעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים, במיוחד למזרח העיר. את דבריו אלו אמר פרופ' קונטורוביץ' במסגרת נאום רב-מאזינים שנשא ב-19 בינואר 2017 באירוע שנערך בחסות ארגון ציוני אמריקה–ניו יורק ובית הכנסת ספרא. פרופ' קונטורוביץ' ציין שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם החלטת מועצת הביטחון 2334 היא להילחם ברעיון המוטעה שכל נוכחות יהודית מעבר לקווי שביתת הנשק משנת 1949 "אינה חוקית." והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא למקם את שגרירות ארה"ב במזרח ירושלים. שגרירים אירופאים יבקרו בה במסגרת עבודתם השוטפת.

---

כשטוענים ש"אין זה חוקי" מצדה של ישראל לאפשר ליהודים לחיות במזרח ירושלים וביהודה ושומרון, הרי שאומרים בעצם "שהשטחים שמהם גירשה ירדן את היהודים ב-1949 חייבים להיות נקיים מיהודים לנצח."

---

פרופ' קונטורוביץ' אמר: "אש"ף נחשב בעבר לארגון טרור שדרישותיו מופרזות. האופן שבו הצליח אש"ף להמשיך ולהחזיק בנרטיב המוטעה והמטעה שלו אמור להיות לקח חשוב לכולנו. עוד לא התחלנו אפילו לגרד את פני השטח מבחינת הצגת העמדה שלנו." עלינו להתעקש על הטענה האמיתית שלנו בדבר ריבונות ולהכריז עליה בפומבי.

יש לישראל זכות לריבונות ביהודה ושומרון ובירושלים כולה: פרופ' קונטורוביץ' הסביר שיש לישראל זכויות ריבונות חוקיות על כל שטחי המנדט הבריטי בארץ ישראל, מהנהר ועד לים – כולל חלקי ישראל שבתוך קווי שביתת הנשק מ-1949 וכן יהודה ושומרון וירושלים כולה. (המנדט המקורי כלל גם את האזור שבו שוכנת כיום ירדן – אך בריטניה העניקה את השטח הזה לשושלת ההאשמית.)

פרופ' קונטורוביץ' הסביר שעל פי הכלל המבוסס-היטב והברור כשמש של החוק הבינלאומי בנושא קביעת גבולות (הכלל המכונה uti possidetis juris ("הנמצא בבעלותך על פי חוק" בלטינית), זכאית כל מדינה חדשה (ישראל, במקרה זה) ליהנות מהגבולות שהיו שייכים לדרג הגבוה ביותר של הישות המנדטורית ששלטה בטריטוריה הקודמת (במקרה זה, המנדט הבריטי על ארץ ישראל). הזכות החוקית הבינלאומית על הגבולות המנדטוריים המלאים חלה למרות העובדה שלעתים קרובות יהיו קבוצות שונות שיתנגדו לגבולותיה של המדינה החדשה.

(כפי שכבר טענו ארגון ציוני אמריקה וגורמים אחרים בעבר, המנדט הבריטי היה נאמנות שהוחזקה באופן ספציפי לצורך הקמה-מחדש של בית לאומי לעם היהודי.)

העובדה שירדן שלטה ביהודה ושומרון ובירושלים באופן לא חוקי במשך 19 שנים (לאחר שפלשה לישראל ב-1948–1949) לא פגעה בזכויותיה של ישראל לריבונות על אזורים אלה.

גם החלטה 181 של מועצת הביטחון (החלטת החלוקה מ-1947) לא פגעה בזכויותיה של ישראל לריבונות על כל שטחי המנדט. בהחלטה 181 צוין במפורש שהיא המלצה לא מחייבת. למועצת הביטחון של האו"ם גם לא הייתה כל סמכות לכפות את החלוקה ללא הסכמת הצדדים, וידוע שהערבים דחו את החלטה 181. (קראו גם את “המיתוסים והעובדות.”)

הנוכחות הישראלית ביהודה ושומרון היא חוקית: פרופ' קונטורוביץ' טען גם שהעובדה שהנוכחות הישראלית ביהודה ושומרון היא חוקית נחשבת ל"ערך ליבה", והסביר:

כשטוענים ש"אין זה חוקי" מצדה של ישראל לאפשר ליהודים לחיות במזרח ירושלים וביהודה ושומרון, הרי שאומרים בעצם "שהשטחים שמהם גירשה ירדן את היהודים ב-1949 חייבים להיות נקיים מיהודים לנצח." אך למעשה אין כל מחויבות חוקית לכך שיהודה ושומרון צריכים להיות נקיים מיהודים.

הטענה המוטעית שהיישובים הישראליים (ההתנחלויות) "אינם חוקיים" נובעת מיישום לא מדויק של משפט מסוים באמנה שכוחת-אל שאינה רלוונטית במקרה של ישראל: אמנת ז'נבה הרביעית, סעיף 49, פסקה 6 – שלפיה "הכוח הכובש לא יגרש ולא יעביר חלקים מהאוכלוסייה האזרחית שלו עצמו לטריטוריה הנמצאת תחת כיבושו."

אמנת ז'נבה הרביעית אינה רלוונטית כי:(1) האמנה היא אמנה ספציפית לצדדים שחתמו עליה – כלומר, היא תחול רק על המלחמות שיתקיימו בין המדינות שחתמו עליה. הרשות הפלסטינית אינה חתומה עליה. (2) ישראל לא נחשבת ל"כוח כובש" כי יש לה זכות לריבונות על יהודה ושומרון. יהודה ושומרון אינם טריטוריה של אף מדינה ריבונית אחרת שחתמה על האמנה.

יתרה מכך, גם אם נניח לצורך הדיון שאמנת ז'נבה הרביעית חלה על צד שאינו חתום עליה, וגם אם נניח שישראל היא "כוח כובש" של "השטחים הכבושים," מעולם לא נעשה שימוש באמנת ז'נבה הרביעית כדי לכפות על כוח כובש כלשהו מחויבות למנוע מאזרחיו לעבור לשטחים שנכבשו על ידו. אף כוח כובש לא התבקש מעולם 'לנקות' את אזרחיו מהשטחים שכבש, או לחדול ולספק שירותים לאזרחים החיים בשטחים שנכבשו על ידו. אף אחד גם לא התלונן אי פעם על הפרה של החוק הבינלאומי כאשר 70,000 רוסים עברו לחצי האי קרים; כאשר 200,000 עד מיליון אזרחים וייטנאמים עברו לקמבודיה; או כאשר אמריקאים רבים עברו למערב ברלין הכבושה על ידי כוחות הברית. יש שפע דוגמאות אחרות לכך – אך אמנת ז'נבה הרביעית לא הוחלה מעולם על אף אחד מהמצבים האלה באותו אופן שבו מנסים יריביה של ישראל להחיל אמנה זו עליה.

אף כוח כובש לא נאשם על הפרה של החוק הבינלאומי על כך שסיפק שירותים לטריטוריות שלו. רק את ישראל מאשימים בהפרת החוק הבינלאומי על כך שהיא מספקת מים וכבישים ליהודה ושומרון. (למעשה, אמנת ז'נבה הרביעית דורשת באופן מפורש מכוחות כובשים לנהל את השטחים שכבשו ולספק להם שירותים.)

כדי שכלל כלשהו ייחשב לכלל של החוק הבינלאומי, יש להחיל אותו באופן גורף. החוק הוא מערכת של כללים כלליים החלים על כל המצבים הרלוונטיים. כאשר מחילים כלל מסוים רק על מדינה אחת, לא ניתן לראות ב"כלל" זה חלק מהחוק הבינלאומי. ישראל אינה מפרה את החוק הבינלאומי. להיפך, ישראל היא היחידה שהופלתה על ידי פרשנות חדשנית של אמנה בלתי רלוונטית.

החלטה 2334 של מועצת הביטחון: פרופ' קונטורוביץ' הסביר גם שאין למועצת הביטחון את הסמכות לחוקק חוק בינלאומי או לפרש אותו. למרות זאת, להחלטה 2334 של מועצת הביטחון תהיה השפעה מעשית, והיא תהווה קריאה להחרמה בינלאומית של ישראל. הדרך הטובה ביותר לטפל בכך היא בשטח: העברת שגרירות ארה"ב למזרח ירושלים, והתעקשות על חוקיות זכויותיה הריבוניות של ישראל.

לקריאה נוספת

חזרה לדף הקודם

#חדשות