ארגון ציוני אמריקה חוגג מלאת מאה שנה להצהרת בלפור
ארגון ציוני אמריקה ציין היום בגאווה את חגיגות מאה השנה להצהרת בלפור, אשר ב-2 בנובמבר 1917הכריזה על תמיכתה של בריטניה בכינונו של בית לאומי לעם היהודי במה שהיה אז שטחה של פלשתינה-ארץ ישראל באימפריה העותמנית.
ביום הזה לפני מאה שנה, שר החוץ של בריטניה, ארתור ג'יימס, הוא הלורד בלפור, שלח את השדר לוולטר, הוא הלורד רוטשילד, אחד היהודים הבולטים באנגליה, כדי שיעביר אותו להתאחדות הציונית של בריטניה ואירלנד, בזו הלשון:
"ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה את הקמתו של בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה [ארץ ישראל], ותשתדל במיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו, בתנאי ברור שלא ייעשה שום דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של עדות לא יהודיות בארץ ישראל או בזכויות ובמעמד המדיני של יהודים בכל ארץ אחרת".
נשיא ארגון ציוני אמריקה מורטון קליין אמר את הדברים הבאים: "הצהרת בלפור היא יום מהולל בהיסטוריה של העם היהודי ולמעשה של העולם כולו, הצעד הראשון בתיקון העוול של שלילת מדינתו וביתו של העם היהודי אשר גרמה לכך שהיהודים היו למיעוט המפוזר ביותר והנרדף ביותר בהיסטוריה.
"הצהרת בלפור הובילה לכך שהמנדט הבריטי יועד לבנייתו של הבית הלאומי היהודי, ואף כי הבריטים מאוחר יותר חזרו בהם ממחויבותם בניסיונם לפייס את הערבים ערב מלחמת העולם השנייה בהפסקת העלייה היהודית ורכישת הקרקעות, מדינת ישראל קמה כאשר המנדט הבריטי הגיע לקצו במאי 1948.
"ישראל לא היתה מתנה שמישהו נתן ליהודים. העם היהודי בפלשתינה-ארץ ישראל הקריב מדמו וממיטב אוצרותיו להשגת עצמאותו וקיומה כנגד חמישה צבאות ערביים פולשים ומיליציות ערביות אשר הונהגו על ידי חאג' אמין אל-חוסייני, משתף הפעולה עם הנאצים בעת המלחמה. אחוז אחד מאוכלוסייתה של ישראל נהרג במלחמת המגן כנגד הפולשים הערבים שאסרו מלחמה להשמדתה של ישראל ולטבח של כל היהודים בה.
"כיוון שהערבים נוצחו וכיוון שהתבוסה הוצגה מחדש כאילו הערבים הפלסטיניים היו קורבנות תמימים אשר גורשן על ידי הציונות התוקפנית, הצהרת בלפור הושמצה כעוול לערבים הפלסטיניים.
"כיוון שכך, אש"ף טען כי בריטניה נושאת באחריות העיקרית ל"עוול ההיסטורי בפלסטין", ונשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס טען בנאומו בעצרת האו"ם אשתקד כי 'בריטניה מסרה, ללא כל זכות, סמכות או רשות משום גורם, את אדמת פלסטין לעם אחר'.
"דברים אלה הם דברי הבל שקריים אשר עומדים בתירה למציאות ההיסטורית.
"הצהרת בלפור לא היתה אקט אימפריאליסטי, אלא מחויבות של בעלות הברית, אשר הוסכם עליה על ידי בעלות הברית של מלחמת העולם הראשונה, ואשר מאוחר יותר היתה חלק בלתי נפרד מהסכם סוור, אשר נחתם על ידי 13 המדינות בעלות הברית, כולל ממלכת חיג'אז, אשר היתה הגורם הערבי הראשי בניהול המשא והמתן, כמו גם טורקיה.
"ב-1922, ההצהרה נכללה בתנאי המנדט על פלשתינה-ארץ ישראל אשר הוענק לבריטניה על ידי כל 51 המדינות החברות בארגון חבר הלאומים.
"בניגוד לטענות הנשמעות, תמיכת בריטניה בציונות לא עמדה בניגוד להתחייבויות שנעשו כלפי חוסיין בן עלי, השריף של מכה, בשנים 1915-1916, לתמיכה בעצמאות הערבים, אשר לא כללו את שטח פלשתינה-ארץ ישראל. יתר על כן, לא היתה כל התחייבות בריטית חד-צדדית מכל סוג שהוא, אלא הבטחה מותנית בריטית למקרה של מרד ערבי נגד הטורקים העותמנים אשר לעולם לא התקיים; אדרבה, ערביי פלשתינה וסוריה ברובם המכריע נלחמו לצד העותמנים.
"הצהרת בלפור גם לא היתה ארצו של מישהו שהבריטים נתנו ליהודים. התושבים הערבים במה שהיתה לסוריה ובפלשתינה-ארץ ישראל הבריטית לא התקוממו נגד העותמנים בדרישה לעצמאות ולא תבעו תביעות לאומיות משל עצמם עד לזמן מאוחר יותר. גם כך, בעלות הברית הקימו בסופו של דבר מדינות ערביות בעבר הירדן, עיראק וסוריה, אך לא בפלשתינה-ארץ ישראל, דבר שהם מעולם לא הבטיחו לבצע, והיתה זו ארץ בעלת אוכלוסיה יהודית ונוצרית משמעותית.
"ההצהרה הכירה בצדק ביהודים כתושבים המקוריים של פלשתינה-ארץ ישראל וכבעלי קשר בן 3,000 שנה לארץ, אשר היתה להם זכות להקים מדינה משלהם, בעוד היא שומרת על הזכויות האזרחיות והדתיות של המוסלמים, הנוצרים והקבוצות האתניות-הדתיות האחרות בפלשתינה-ארץ ישראל.
"הטרגדיה הפלסטינית היא לא הצהרת בלפור. היא תחושת העליונות הערבית והמוסלמית אשר קבעה את החלטותיהם המדיניות בכל צעד, ואשר הבטיחה כי הם יתנגדו ויכחישו – ועדיין מתנגדים ומכחישים – כל טענה וקשר של היהודים לארץ ובשל סירובם לקבל את הרעיון שליהודים יש זכות להגדרה עצמית כפי שהם תובעים לעצמם.
"הטרגדיה תגיע לקצה כאשר הערבים הפלסטיניים יכירו בזכותה של המדינה היהודית להתקיים ויתחייבו לשתף פעולה אתה להשגת שלום, ולא לפני כן.
"ובינתיים, כולנו יכולים לחגוג את מעשה המדינאות המוסרי הנכון של הלורד בלפור מלפני מאה שנה, אשר סייע לעם היהודי להצטרף לקהילת המדינות הריבוניות לאחר אלפיים שנות גלות רצופות ברדיפות ובמעשי טבח".
