מורטון קליין: חלוקת ירושלים תהיה סיוט ביטחוני לישראל
בשימועים שנערכו באחרונה בקונגרס האמריקאי בשאלת העברת שגרירות ארצות הברית בישראל מתל אביב לירושלים, בירת ישראל, טענו כמה אישים, בהם דן שפירו, לפנים שגריר ארה"ב בישראל תחת ממשל אובמה, כי חלוקתה של ירושלים בין ישראל לערבים הפלסטיניים במסגרת חוזה שלום תיצור את ההזדמנות להעברת השגרירות לבירה.
עצה כזו מוטב שלא תתבצע. להעברת השגרירות יש יתרונות שאין לדחותם עד להשגת שלום ישראלי-ערבי פלסטיני, בעוד שהרעיון של חלוקת ירושלים רחוק מאוד מלהיות עסקה פשוטה כפי שהשגריר לשעבר מדמיין לעצמו.
אלה שמדברים בעליצות על חלוקת ירושלים בשנית יוצאים מתוך הנחה שבכך יתפוגגו החששות; שהפלסטינים יחיו בשלום תחת ממשלם והישראלים יחיו בשלום תחת ממשלם; כי שיתוף פעולה ביטחוני בין שני הצדדים יכול לבטל מראש את הסכנות העלולות להתרחש, וכו' וכו'.
אלא שהאמת הפוכה מכך. חלוקת ירושלים תציב איום על תפישת הביטחון האסטרטגית של ישראל, תעמיד את השלום בסכנה וגם את עצם קיומה של ישראל.
כפי שציינו האלוף (במיל') גרשון הכהן ואפרים ענבר במחקר שערכו לאחרונה, הסרת השליטה הביטחונית הישראלית מהחצי המזרחי של ירושלים תעניק לרשות הפלסטינית שליטה על רכס ההר ותפקיע מישראל למעשה את העומק האסטרטגי שהיא נהנית ממנו כיום.
העומק האסטרטגי, המוגדר כעודף שטח בקו החזית אשר אינו פוגע בשלמות שטחה החיוני של המדינה ובכך בתפקודה, יועמד בסכנה אם ירושלים תחולק.
קווי שביתת הנשק של 1949, אשר העניקו לירדן שליטה על קו פרשת המים ועל בקעת הירדן, הביאו לכך שלישראל לא היה עומק אסטרטגי. זו היתה הסיבה העיקרית לכך שגרמה לישראל לצאת למתקפה מונעת במלחמת ששת הימים ב-1967. ישראל לא היתה יכולה להמתין ולהסתכן בהתקפה ערבית על קווי החזית שהחזיקה בהם אז כאשר גבה פונה לים.
זו היתה הסיבה שהמדינאי הישראלי המנוח אבא אבן כינה את קווי שביתת הנשק של 1949 "גבולות אושוויץ".
הבעיה היא שהרבה מהסכנה ההיא תשוב ותייווצר שנית לא רק על ידי החזרה לקווי שביתת הנשק של 1949 אלא גם על ידי מסירת ירושלים המזרחית לשליטת הרשות הפלסטינית.
שובם של כוחות עוינים על קווי הרכס של ירושלים והשומרון, הצפוים מטה אל רצועת החוף של ישראל, יגרום לכך שהתשתיות החיוניות של ישראל – נמל התעופה בן גוריון, נמלי חיפה ואשדוד, מתקני צבא, מרכזי נתונים, תחנות כוח ומתקני התפלה, ועוד – כמו גם רוב רובה (60%) של אוכלוסיית ישראל, יהיו בטווח קצר לכוחות האויב הממוקמים על רכס ההרים המשקיפים על רצועת החוף הצרה של ישראל.
משום כך, גם אם נהר הירדן יישאר הגבול הביטחוני, אם ירושלים המזרחית תימסר לרשות הפלסטינית, ישראל עדיין תצטרך להתמודד עם הבעיה של היעדר עומק אסטרטגי כאילו חזרה לקווי שביתת הנשק של 1949.
דריסת רגל זו של הרשות הפלסטינית תאפשר למחבלים עמדה שולטת להצבת רקטות, טילים, ארטילריה וצליפה לרצועת החוף שבין חדרה לרחובות, רצועה שרוחבה במקומות מסוימים הוא רק 14 קילומטרים. נתב"ג, נמל אשדוד, תחנות כוח ומתקני צבא, כמו גם שטחי גיוס והצטיידות במקרה של מלחמה, יהיו חשופים לחלוטין ובטווח ירי מעמדות המחבלים שישתרעו על קו הרכס של הרי ירושלים והשומרון.
יתר על כן, המסדרון מירושלים למעלה אדומים ומשם לעמק הירדן הוא אזור חיוני מבחינה אסטרטגית, המאפשר היערכותם של כוחות צבא גדולים בשל היותו אזור דליל אוכלוסין באופן יחסי. אם יועבר חלקה המזרחי של ירושלים לשליטת הרשות, לא יהיה לישראל שטח חיוני זה ולא האפשרות הקייימת כיום לגיוס מהיר ויעיל של כוחות באזור ירושלים.
אם ירושלים תחולק שנית, לא תהיה ישראל מסוגלת להגן על קו התפר העובר בתוך העיר, כי כוחות צה"ל יצטרכו לחצות שוב ושוב מה שיהיה אז שטח בשליטת הרשות הפלסטינית.
ירושלים, בשל מיקומה והטופוגרפיה שלה, היא נקודת מפגש בין הצפון לדרום ובין המזרח למערב הארץ. ויתור על דריסת רגל שם לכוחות אויב בפוטנציה יכול לאפשר מתקפה מתוכננתת היטב לחלוקת המדינה ולשיבוש מערכות הקשר והתחבורה.
יש גם השלכות על איסוף מודיעין הקשורות לכל צעד של ויתור על שליטה ביטחונית בחצי המזרחי של ירושלים. בשל מיקומה וגובהה מעל פני הים, עמדות לאיסוף מודיעין בחצי המזרחי של העיר מספקות מודיעין חיוני על התפתחויות ברשות הפלסטינית במזרח, בצפון ובדרום העיר.
יתר על כן, אם מזרחה של ירושלים יימסר לרשות, כוחות עצומים יידרשו להבטחת גדר הביטחון שתוקם על מנת שתהיה יעילה. גדר כזו, אם כי היא חיונית ללא ספק, תגן גם על הרשות הפלסטינית מפעולות ישראליות ותספק מחסה לכוחות אויב, ממש כמו גדר הביטחון המקיפה את רצועת עזה.
חלוקת ירושלים היא הזמנה לאויב לבצע מתקפות צליפה מטווח קצר מהחצי המזרחי של העיר, כפי שאירע פעמים אין ספור לפני 1967. איש לא הגה תוכנית מהימנה למניעת סכנות ומכשולים אלה. ישראל לא תעז לשוב למצב חוסר הביטחון והסכנה שהיו קיימים אז. ירושלים שלמה ולא מחולקת היא הדרך היחידה למנוע את התקיימותו של תרחיש כזה.
מורטון קליין הוא נשיא ארגון ציוני אמריקה (www.zoa.org). כתב עת יהודי חשוב מנה אותו בין חמשת המנהיגים היהודים המשפיעים ביותר באמריקה. כתב עת אחר מנה אותו בין תריסר "הפעילים היהודים של המאה". מורטון קליין עבד במחקר רפואי כביו-סטטיסטיקאי עם לינוס פולינג, אשר זכה בשני פרסי נובל.
מאמר זה פורסם באתר "ברייטברט". לקריאת המקור ב"ברייטברט", לחץ כאן.
