ארגון ציוני אמריקה משבח את מחלקת המדינה על ביטול המונח הכוזב "השטחים הכבושים" בדו"ח ז
אצ"א קורא גם לבטל את המונח "הגולן הכבוש", להימנע מהשמצות חסרות בסיס של ארגוני תעמולה אנטי-ישראליים, לתקן את המונחים השגויים "הגדה המערבית" ו"ירושלים המזרחית" ולכלול בדו"ח גילוי מלא של ההסתה ברשות הפלסטינית
נשיא ארגון ציוני אמריקה (אצ"א) מורטון קליין ומנהלת אצ"א למיזמים מיוחדים ליז ברני הוציאו לפרסום את ההודעה הבאה:
ארגון ציוני אמריקה משבח את מחלקת המדינה של ארצות הברית על ביטול השימוש שעשה עד כה במונח ובכותרת השגויים "ישראל והשטחים הכבושים" בדו"ח שפירסם באחרונה על מצב זכויות האדם במדינות בעולם (2017 Country Reports) (השוו עם דו"חות מחלקת המדינה לשנת 2016 ולשנת 2015). השטחים "הכבושים" הוא מונח שגוי מכיוון שלישראל יש זכות חוקית ליהודה ושומרון וכו' מכוח החוק הבין-לאומי. יתר על כן, ישראל אינה "כובשת" את השטחים שבשליטת חמאס והרשות הפלסטינית (ראה "מורטון קליין – אין כיבוש ישראלי: זו אינה אדמה ערבית ו-98 אחוזים מהערבים הפלסטיניים חיים תחת שלטון ערבי", מ-29 בספטמבר 2017). אצ"א מודה לשגריר ארה"ב בישראל דויד פרידמן על מאמציו לחולל את השינוי הזה. בדצמבר, כך דווח, ביקש השגריר פרידמן ממחלקת המדינה להפסיק לכנות את יהודה ושומרון שטחים "כבושים" (ראה "מחלקת המדינה של טראמפ כבר לא מכנה את הגדה המערבית 'כבושה' בדו"ח השנתי שלה", מאת אריק קורטלסה, טיימס אוף ישראל, 21 באפריל 2018).
עם זאת, למרבה הצער, דו"ח 2017 עדיין מכיל אי-דיוקים רבים ביחס לישראל, המדינה המוסרית ביותר במזרח התיכון ובעלת הצבא המוסרי ביותר בעולם.
יש צורך בשינויים נוספים:
שימוש לא-נאות בטענות כוזבות וחסרות בסיס מצד ארגונים לא ממשלתיים אנטי-ישראליים: דו"ח זכויות האדם של מחלקת המדינה ל-2017, כמו הדו"חות השנתיים לפניו, מצטט שוב ושוב טענות לא בדוקות מצד ארגונים לא ממשלתיים הממומנים מאירופה שמתמחים בהשמצת ישראל. טענותיהם של ארגונים אלה הוכחו שוב ושוב כלא מהימנים וכוזבים לחלוטין. לדוגמה, אתר NGO מוניטור אסף תיעוד המראה כי הארגון האנטי-ישראלי המכונה הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל (PCATI) "מפיץ באופן קבוע האשמות לא מאומתות על עינויים בישראל",והאתר הראה שוב ושוב שהאשמותיו של הוועד הן שקריות. ובכל זאת, דו"ח מחלקת המדינה מצטט את טענות הוועדה בדבר עינויים, נגד ישראל, מבלי להזכיר אפילו את חוסר המהימנות המוכח של הארגון.
דו"ח מחלקת המדינה מצטט שוב ושוב האשמות שקריות ומטעות נגד ישראל מפי הארגונים עדאללה, בצלם ושוברים שתיקה – אשר נגד כולם יש רשימה ארוכה של המצאות והפצת תעמולה אנטי-ישראלית בתקשורת, באו"ם ובכל מקום אחר, כולל הטענות השקריות בדו"ח גולדסטון (השופט גולדסטון הביע חרטה פומבית על פרסום הדו"ח שלו, לאחר שהבין כי המידע מהארגונים, שהיה בבסיס דו"ח גולדסטון, היה שקרי).
יתר על כן, במקום לגלות שהארגונים שמחלקת המדינה נסמכה עליהם הם כלי תעמולה לאספקת שקרים נגד ישראל בתשלום, דו"ח מחלקת המדינה מכנה אותם "ארגונים העוסקים בזכויות אדם". הרמז היחיד לבעיה היא הערה בדו"ח ש"כמה מהמקורות הואשמו באימוץ מניעים פוליטיים". אין הערה זו מספקת לעמוד כנגד העובדה שארגונים אלה ממציאים ומפיצים האשמות שקריות.
בנוסף לכך, דו"ח מחלקת המדינה מציין כי מחלקת המדינה "אינה עורכת בדיקות בלתי תלויות בכל המקרים". מדוע? איך דו"ח של מחלקת המדינה יכול לחזור על האשמות כוזבות אחרי האשמות כוזבות של ארגונים שחוסר אמינותם הוכחה ובכך לסייע להם בהפצת ההשמצות האלה מבלי לערוך בדיקה משלו?
דו"ח מחלקת המדינה מציין גם כי בשל אילוצי זמן, ישראל לא היתה יכולה להגיב על כל האשמה. נראה כי למחלקת המדינה יש הרבה זמן למחזר האשמות שקריות מרובות מפי הארגונים העוינים את ישראל. מדוע אינה נותנת די זמן לישראל להגיב?
יש לציין כי החוק בארה"ב דורש כי ד"וחות מחלקת המדינה על זכויות אדם יתארו "דוגמאות לתעמולה באמצעי תקשורת של ממשלות וארגונים לא ממשלתיים אשר מנסות להצדיק או לקדם שנאה על רקע גזעי או להסית לאלימות נגד העם היהודי" (22 U.S. Code § 2151n(d)(8)(B)). האשמותיהם של הארגונים הלא ממשלתיים, המוזנות לאמצעי התקשורת, מהוות הסתה נגד העם היהודי – וכך יש להציג אותן. במקום זאת, מחלקת המדינה מציגה את ההאשמות השקריות והתעמולתיות כדאגה אמיתית לזכויות אדם, מבלי לבדוק את אמיתותן. על פניו נראה הדבר כהפרה של החוק בארה"ב.
וכדי לזרות עוד מלח על הפצעים, במקום לגנות את הארגונים האנטי ישראליים על הסתתם המתמשכת נגד ישראל, דו"ח מחלקת המדינה מותח ביקורת על ישראל על ניסיונותיה להתמודד מול הבעיה (כמו העברת החוקים התובעים גילוי נאות של מימון זר לארגונים המקבלים יותר ממחצית תקציבם מחו"ל).
אצ"א קורא למחיקת כל ההאשמות מצד ארגונים אלה וארגונים דומים מדו"ח מחלקת המדינה ל-2017, ומהד"וחות השנתיים הבאים. לחלופין, האשמותיהם של הארגונים האלה צריכים להיות מוצגים ביחד עם דוגמאות להסתה אנטישמית ואנטי ישראלית שקרית. אנו דוחקים במחלקת המדינה לבצע את בדיקותיה בעצמה ולהעמיד לישראל די זמן להגיב, לפני שתגנה את בעל הברית הקרוב והמוסרי שלנו, מדינת ישראל.
אי-איזכור ההסתה האנטישמית המתמדת, הארסית של הרשות הפלסטינית – אף שהחוק האמריקאי מחייב לכלול אותה בדו"ח:
כפי שצוין לעיל, החוק האמריקאי מחייב כי הדו"ח השנתי של מחלקת המדינה יתאר הסתה לשנאת יהודים באמצעי תקשורת ממשלתיים ולא ממשלתיים. בנוסף לכך, החוק האמריקאי דורש כי דו"ח מחלקת המדינה יתאר את תגובות הממשלה לאלימות אנטישמית; מאמצים להכחדת תעמולה והסתה אנטישמיות, מאמצים להגן על חופש הדת של היהודים; ומאמצי חינוך (22 U.S. Code § 2151n(d)(8)(B)-(E)).
דוח מחלקת המדינה לוקה בחסר ובקנה מידה נרחב בנושאים אלה שהחוק מחייב, ומסתיר וממעיט מחשיבות ההסתה של הרשות הפלסטינית. כפי שאצ"א ואחרים תיעדו שוב ושוב, מנהיגי הרשות מסיתים באופן קבוע ומחנכים לשנאת יהודים בהצהרותיהם; במדיה החברתית; בבתי הספר; בספרי הלימוד אשר משלבים שנאת יהודים וקריאה לאלימות בכל נושא ובכל כיתה (למשל, בעיות בחשבון עם מספרי שהידים); הדרשות במסגדים הנתונים לפיקוח הרשות; ובטלוויזיה ובאמצעי התקשורת הרשמיים.
מחבלים שרוצחים יהודים זוכים לכבוד בכרזות, תוכניות מיוחדות בטלוויזיה, ימי אבל ומענקים כספיים, פסלים, ובקריאת בתי ספר, כיכרות וקבוצות ספורט על שמם. נשיא הרשות מחמוד עבאס הסית לטרור נגד יהודים, אשר במסגרתו מחבלים ערבים פלסטיניים רצחו ופצחו מאות יהודים, על ידי כך שעודד ובירך את אלה השופכים דם ל"הגנת" ירושלים מרגליהם המזוהמות של היהודים. הרשות הפלסטינית שידרה זאת שוב בשידור חוזר, כמו גם קריאות ישירות לזעם ולאלימות פעמים רבות.
דו"ח מחלקת המדינה מתעלם מהמציאות, ובמקום זאת ממעיט בחשיבותה של ההסתה של הרשות ומכנה אותה "רטוריקה שלעתים חוצה את קו האנטישמיות" על ידי "כמה מנהיגים פלסטינים ודתיים מוסלמים". במקום להצביע על הרשות כמקור ההסתה, מחלקת המדינה מתארת אותה כמי שרק נמנעת מגינוי ההסתה. כך ד"וח מחלקת המדינה מתאר את הדברים:
"כמה מנהיגים פלסטינים ודתיים מוסלמים עושים שימוש ברטוריקה אנטישמית ועוסקים בהכחשת השואה. הרגשות האנטי-ישראליים נפוצות בשיח הציבורי ולעתים עוברים את קו האנטישמיות, כולל ביטויים המביעים כמיהה לעולם ללא ישראל ופיאורם של פיגועי טרור נגד ישראלים. בעתות של מתחים מוגברים בין הרשויות הישראליות לפלסטינים, העיתונות הפלסטינית והמדיה החברתית מפיצות לעתים קריקטורות המעודדות פיגועים כאלה. לעתים הרש"פ נמנעת מלגנות מקרים של התבטאויות אנטישמיות בכלי התקשורת הרשמיים של הרש"פ. היו מקרים בעזה ובגדה המערבית שבהם כלי תקשורת, בעיקר כאלה הנשלטים על ידי חמאס, פרסמו ושידרו חומר המכיל תוכן אנטישמי, אשר לעתים מגיע לכדי הסתה לאלימות" (ההדגשה לא במקור).
העניינים מזכירים את המונוגרפיה של אצ"א ואת חילופי הדברים עם מחלקת המדינה בקשר לדו"ח מחלקת המדינה על הטרור לשנת 2016, אשר באופן שערורייתי נמנע מלתאר ולגנות את מנהיגות הרשות הפלסטינית על הסתה לטרור נגד ישראלים ויהודים. בין יתר הדברים, אצ"א שיבחה וציטטה את מכתבו של חבר בית הנבחרים פיטר רוסקם (רפובליקאי מאילינוי) מ-20 ביולי 2017 למזכיר המדינה דאז טילרסון, וכך נכתב בו:
"דו"ח מחלקת המדינה [2016] כולל ממצאים מרובים שהם גם שגויים וגם מזיקים למאבק נגד הטרור הפלסטיני ... ברמה הגבוהה ביותר, מנהיגות הרשות הפלסטינית (רש"פ) מסיתה, מתגמלת, ובכמה מקרים, מבצעת פיגועי טרור נגד ישראלים חפים מפשע. כדי להיאבק בטרור בהצלחה, חובה על ארצות הברית לתאר במדויק את הסיבה לכך – מנהיגות הרש"פ ... דו"ח מחלקת המדינה כולל ממצאים רבים שהם גם שגויים וגם מזיקים למאבק בטרור הפלסטיני ... הקביעה הזו [בדו"ח] [אשר מתארת קריאות מפורשות לאלימות כ"נדירות" וכי מנהיגות הרש"פ "לרוב אינה מקבלת אותם"] היא כוזבת באופן מוכח. הרש"פ לא רק שמקבלת פיגועי טרור נגד ישראלים אלא גם מסיתה, מתגמלת ומנציחה את אלה המחוללים את הפיגועים הזוועתיים האלה"....(ראו גם את המונוגרפיה החשובה של אצ"א המגנה את הדו"ח האנטישמי של מחלקת המדינה תחת טילרסון – אצ"א קורא להתפטרותו של מזכיר המדינה טילרסון" מ-24 ביולי 2017; וכן: "אצ"א משיבה לתגובת מחלקת המדינה לביקורת של אצ"א על דו"ח הטרור" מ-1 באוגוסט 2017)
מחלקת המדינה נמנעה גם מלמלא את החובה החוקית לדון בהיעדר חופש דתי ליהודים בשטחי הרשות הפלסטינית: לדוגמה, יהודים הותקפו, וגם נרצחו, בניסיונם לפקוד את קבר יוסף ולהתפלל בו.
שימוש לא נאות במונחים "הגדה המערבית", "ירושלים המזרחית" והתנחלויות ישראליות": דו"ח מחלקת המדינה עדיין משתמש במונחים לא ראויים אלה.
השם הנכון הוא יהודה ושומרון ולא "הגדה המערבית". "הגדה המערבית" היתה השם שנתנה ירדן ליהודה ושומרון בעת שטיהרה אותם מיהודים, ב-1948, כאשר ירדן פלשה לישראל וכבשה והחזיקה באופן לא חוקי את יהודה ושומרון ואת חלקה המזרחי של ירושלים.
ירושלים היא עיר מאוחדת. לא קיימת ישות בשם "ירושלים המזרחית". יש לציין כי חלקה המזרחי של ירושלים הוא ירושלים ההיסטורית, שבה מלכי יהודה שלטו במשך מאות שנים, יהודים חיו בה והתפללו למענה במשך אלפי שנים והיא המקום ששוכנים בו האתרים הקדושים ליהדות.
לא להאמין – דו"ח מחלקת המדינה משתמש במונח "התנחלויות ישראליות בירושלים המזרחית". אלה אינן "התנחלויות". אלה הם יישובים יהודיים בארץ היהודית ההיסטורית. אותו דבר נכון לגבי השימוש שעושה דוח מחלקת המדינה במונח "התנחלויות יהודיות בגדה המערבית".
חלוקות וסיווגים שגויים, כולל חלוקת תושביה של ירושלים וצירופם של יישובי יהודה ושומרון לשטחי הרשות הפלסטינית: הדו"ח לשנת 2017 קושר "בעיות הקשורות לתושבים הישראלים של ירושלים" לדו"ח על ישראל ורמת הגולן, וקושר "בעיות הקשורות לתושבים הפלסטינים של ירושלים" לדו"ח אחר על "הגדה המערבית" ו"עזה". חלוקה זו מתעלמת באופן לא ראוי ממעמדה של ירושלים כעיר מאוחדת של כל תושביה, והיא אמצעי בידי הערביסטים של מחלקת המדינה לנסות ולכפות את עמדתם שעל ירושלים להיות מחולקת.
הדו"ח גם קושר יישובים יהודיים ביהודה ושומרון יחד עם שטחים של יהודה ושומרון בשליטת הרשות הפלסטינית. יש לכלול יישובים יהודיים ביהודה ושומרון יחד עם הדו"ח על ישראל.
שימוש לא ראוי במונח "רמת הגולן הכבושה" וטיפול לא ראוי ברמת הגולן כישות נפרדת: דו"ח 2017 עדיין משתמש במונח הלא ראוי "רמת הגולן הכבושה על ידי ישראל", ומתייחס לרמת הגולן כאל ישות נפרדת. רמת הגולן היא חלק מישראל מזה עשורים. החוק הישראלי חל בה, כמו גם השיפוט והמנהל הישראליים ומתגוררים בה תושבים יהודים רבים ואוכלוסיה דרוזית נאמנה לישראל. אין היא שטח "כבוש" (ראה חוק רמת הגולן, 14 בדצמבר 1981).
המונח "רמת הגולן הכבושה" והעובדה שהדו"ח מתייחס לגולן כאל ישות נפרדת מרמזים באופן לא ראוי שעל ישראל לוותר על החבל. עם זאת, אין להעלות כלל על הדעת שישראל תמסור את הגולן לסוריה, במיוחד כאשר כוחות איראניים שוהים קרוב לגבול סוריה כיום ומל"טים איראניים חודרים לשטח האווירי של ישראל מסוריה. עוד לפני שנוצרה הנוכחות האיראנית הגדולה בסוריה, הנוכחות בגולן היתה חיונית. במלחמת יום כיפור ב-1973 שברה סוריה את קו ההגנה של ישראל; ישראל היתה מסוגלת אך בקושי למנוע מהסורים לשטוף את ישראל רק כיוון שהחזיקה ברמת הגולן. אין שום תחליף לעומק, לגובה, לתחנות ההתרעה המוקדמת וליתרונות החיוניים האחרים שיש לישראל בגולן. כמסקנתו של דו"ח חשוב: "לישראל אין פתרון סביר לצורכי הביטחון שלה ללא רמת הגולן" (ראו "גבולות בני הגנה ברמת הגולן" מאת האלוף (במילואים) גיורא איילנד, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 2009).
לסיכום, הפסקת השימוש במונח "השטחים הכבושים" על ידי מחלקת המדינה הוא צעד חשוב בכיוון הנכון. אצ"א משבח את מחלקת המדינה ואת הנשיא טראמפ על צעד חיוני זה. ובכל זאת, יש עוד הרבה מה לשנות בדו"ח.
